מה זה אוסטיאופורוזיס?
אוסטאופורוזיס הוא דלדול של מסת העצם: העצם הופכת להיות פחות דחוסה, ולכן חשופה יותר לשברים. העצם היא רקמה חיה, ובמשך כל החיים מתקיימים בה תהליכים של פירוק ושל בנייה. כמויות קטנות של עצם נהרסות ומוחלפות בעצם חדשה. במשך הילדות, ובעיקר בתקופת ההתבגרות, נבנית מסת העצם. עם סיום ההתבגרות, בין גיל 20 לגיל 30, מגיעים לכמות העצם המרבית. במצב בו קצב הפירוק עולה על קצב הבנייה, מתחיל התהליך של היווצרות אוסטאופרוזיס. תהליך זו הוא הדרגתי ולפי מחקרים, ברוב המקרים, ניתן למניעה.
אוסטאופורוזיס - גורמים למחלה
התפתחות אוסטאופורוזיס היא מאד מסובכת ובמקרים רבים אי אפשר לקבוע את הגורם המדויק. התחלת המחלה יכולה להיות קשורה להורמונים, סגנון חיים, תזונה לקויה, פעילות גופנית ירודה, מחסור בחומרי הזנה, פציעה פיזית ותנאים סביבתיים. מצבים רפואייים מסוימים עשויים לגרום לאדם להיות רגיש יותר להתפתחות אוסטיאופורוזיס ובכללם: סוכרת ואי סדירות של יותרת בלוטת התריס (פאראתירואיד). אוסטיאופורוזיס יותר נפוצה בקרב נשים שלאחר תקופת המעבר, מה שמצביע על כך שלאסטרוגן יש תפקיד בשמירה על צפיפות העצם. תרופות מרשם מסוימות עשויות גם הן להגביר מצב זה ובמיוחד תרופות אנטי - דלקתיות כמו קורטיקוסטרואידם.
סיבוכים של אוסטאופרוזיס
הסיבוך העיקרי בעקבות אוסטאופורוזיס הוא שברים. המקומות האופייניים לשברים בעקבות אוסטאופרוזיס הם: חוליות של עמוד השדרה, שורש כף היד ובצוואר הירך. בעקבות השבר, בדרך כלל תתלווה ירידה משמעותית בתפקוד, כאבים והגבלה בטווחי התנועה.
חשיבות הפעילות הגופנית במניעת תסמיני המחלה:
• האטת קצב אובדן המינרלים (הגנה על השלד) ושמירה על מסת העצם
• שיפור יכולת תפקודית
• הקטנת הסיכון לנפילות ושברים
• מניעת כאבים והקלתם
סוגי תרגילים בפיזיותרפיה המסייעים במניעת אוסטיאופורוזיס:
• תרגילים נושאי משקל (הליכה, ריצה)
• תרגילים הכוללים פעולת דחיסה בין העצמות
• תרגילים כנגד התנגדות (משקולות, גומיות, מכשירי כושר)
• תרגילי שיווי משקל
• טיפוח ותרגול יציבה
• תרגילי הרפיה
חשיבות הפיזיותרפיה והפעילות הגופנית
לפעילות גופנית יש משקל משמעותי, תועלתי בעיכוב תהליך אוסטיאופורוזיס בכל טווח הגילאים. אזורי הגוף שבהם חלה עליה בצפיפות העצם בגברים ובנשים קשורים ישירות לסוג הפעילות הגופנית ולעצמות שעליהן מוטל העומס. חשוב לגוון בסוגי הפעילות הגופנית ולשלב את מגוון הסוגים וכן להקפיד גם על עבודה על אזורי הגוף השונים. באמצעות פיזיותרפיה, ניתן להתמקד בתרגילים ייעודיים לחיזוק מסת העצם. כמו כן, לא פחות חשוב הוא השילוב של תרגיליי שיווי-משקל כדי למנוע נפילות, בייחוד אצל אותם אנשים שלהם מסת העצם כבר ירודה.
תזונה
תזונה צמחונית וטבעונית קשורות עם סיכון נמוך יותר ללקות באוסטאופורוזיס . זה כנראה עקב ירידה באובדן חומרי עצם הקשורה בתזונה צמחונית עתירת סיבים. יש להפחית בפוספטים, היות והם מפריעים למטבוליזם של הסידן. בנוסף, יש להגביר את צריכת הפירות הפיגמנטיים (בעלי פגמנטציה גבוהה כמו דובדבנים ותות גרגרים).
תרגילים לשמירה על מסת העצם ומניעת אוסטאופרוזיס
• חיזוק מיצבי עמוד השדרה. בשכיבה על הגב, יש לקחת נשימה עמוקה ולנפח את הבטן. עם הוצאת האוויר, יש לסגור סוגרים ולאסוף את הבטן פנימה. יש לבצע 3 פעמים ביום, 10-15 חזרות.
• חיזוק מייצבי עמוד שדרה, שורש כף יד ויריכיים. בעמידת שש : (עמידת ידיים וברכיים). תוך כדי נשיפה יש לאסוף את הבטן פנימה (בשילוב שרירי קרקעית האגן). להעלאת דרגת הקושי, ניתן לשלב תנועה של אחת הגפיים (יד או רגל) לסירוגין. יש לבצע את התרגיל 3 פעמים ביום, 10 חזרות של הנפת כל אחת מהגפיים.
• חיזוק מייצבי עמוד השדרה ושרירי הירך: בשכיבה על הצד, יד עליונה בהמשך לגוף או מושטת למעלה. השענות נעשית על יד תחתונה (על המרפק והאמה של היד התחתונה) ועל הקרסול של הרגל התחתונה. תוך כדי נשיפה יש לאסוף בטן פנימה ולשמור על אגן מורם במשך 15 עד 30 שניות.
• חיזוק מייצבי עמוד השדרה ושרירי הירך הפנימיים. שיכבי על הגב, רגליים מונחות בקירוס על הרצפה. ידיים מונחות על הבטן או לצידי הגוף. יש להניח כרית או כדור רך בין הרגליים קרוב לברכיים. יש לבצע 15 לחיצות קטנות פנימה תוך כדי הידוק הכרית.
• חיזוק מייצבי עמוד השדרה ושרירי הירך החיצוניים. שיכבי על הגב, רגליים מונחות בקירוס על הרצפה. ידיים מונחות על הבטן או לצידי הגוף. יש לקשור גומייה מסביב לברכיים. יש לבצע 15 לחיצות קטנות החוצה תוך כדי הרחקת הרגליים כנגד הגומייה.
• תרגיל הרמת אגן: בשכיבה על הגב, רגליים מונחות בקירוס על הרצפה. ידיים מונחות על הבטן או לצידי הגוף. יש לגלגל לאט לאט את האגן דרך הרמת עצם הזנב ולהחזיק 5 שניות כשהאגן באוויר. יש לבצע את התרגיל 3 פעמים ביום, 10-15 חזרות.
בברכה, יעל שטינפלד, MScPT מנהלת מקצועית, מרפאת מעגלים
